כך המלחמה משפיעה על תעשיית ההייטק

מאת בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים קבוצת Aman

מלחמת חרבות ברזל שינתה את החיים של כולנו. התפרצות הלחימה הפתאומית תפסה את ישראל לא מוכנה, אך ההשלכות כיום חורגות הרבה מעבר לשטחי הקרב ומגיעות בין היתר גם אל מגזר הטכנולוגיה, שידוע כקטר של המשק והתעשייה בישראל. את השינוי הזה אפשר לראות בארבע סוגיות מרכזיות, ויש גם מה לעשות איתו.

1. משקיעים מעבירים השקעות אל אלטרנטיבות בטוחות יותר

החשש מהשקעה באזור שאינו יציב גיאופוליטית מורגש בקרב ארגונים ומשקיעים גלובליים, ואף נחשפנו לעצירת הזמנות חדשות ולעיכובים בהחלטות הקשורות בישראל. לא מדובר בעניין של תמיכה או אי תמיכה בישראל במלחמה, אלא בהחלטה פרגמטית של משקיעים לחפש חלופות השקעה בטוחות יותר בסביבות יציבות יותר. אי אפשר לזלזל בהשפעה של המלחמה על המשקיעים והלקוחות, גם אם לא מדובר באנטישמיות. משקיעים נזהרים מהקצאת כספים אל ארגונים בישראל עקב חשש לשיבושים תפעוליים, שיכולים להיגרם למשל מיציאה של עובדים רבים לשירות מילואים או מאיום של התקפות טילים על מרכזי הפיתוח בארץ.

2. ארגונים ישראליים מנתבים פרויקטים עבור תעשיות צבאיות וביטחוניות

המציאות החדשה הובילה להערכה מחודשת וקריטית של התשתית הביטחונית של המדינה, וכיום חיזוק ארגוני הביטחון הוא בחשיבות העליונה. המשמעות היא שפתרונות טכנולוגיים שפותחו בעבור יישומים אזרחיים משנים ייעוד כדי לענות על הדרישות הדחופות של המגזר הביטחוני. הפניה אסטרטגית זו נובעת כמובן ממחויבות עמוקה של היזמים לעקרונות הציוניים אך גם מתוך שיקולים כלכליים פרגמטיים: הביקושים של הלקוחות הביטחוניים עלו משמעותית כדי לאפשר למדינת ישראל פתרונות מספיקים כדי להתמודד עם מתקפות פתע. ואכן מאז 7 באוקטובר ניכרת עלייה של מאות אחוזים בביקוש לפתרונות בתחום הדאטה, בדגש על פתרונות מבוססי AI, שמטרתן קיצור זמן תגובה ודיוק מידע בעולמות של נתונים מובנים ולא מובנים.

יש היום תקציבים רבים שמיועדים לשילוב טכנולוגיות מתקדמות לטובת התעשייה הביטחונית – בינה מלאכותית, רובוטיקה, קוונטים, הנדסה ביולוגית ועוד – אבל מה שבאמת משנה את המשחק הוא היעדר של ביורוקרטיה מעכבת. אם בעבר קצין שרצה לעבוד עם סטארטאפ היה צריך לעבור סדרת אישורים ארוכה, היום נפתחו מסלולים ירוקים שמקצרים את התהליך של יצירת שת"פ עם חברות אזרחיות לשבועות בודדים. סטארטאפים נפגשים עם יחידות הביטחון, עושים ביניהם תחרויות ומי שעובר בהצלחה מקבל מימון ונכנס למנגנון הסדור של מחקר ופיתוח, צה"ל או תעשיות ביטחוניות, תלוי ברמת הבשלות.

3. חברות ישראליות מחפשות יציבות בחו"ל

בניגוד למתואר לעיתים קרובות בתקשורת, קיימות לא מעט מדינות שבהן יש תמיכה בלתי מעורערת בישראל. טיפחנו קשרים חזקים עם מדינות כמו פורטוגל, סרביה ופולין. המדינות הללו רואות בנו לא רק בני ברית, אלא שותפים עסקיים יקרי ערך, והשיח ברחובותיהן ברובו מציג תמיכה בישראל.

ככל שאי הוודאות נמשכת חברות ישראליות נאלצות לחפש יציבות בחו"ל, הן על מנת להתמודד עם משבר כוח האדם שנוצר בעת גיוס מאסיבי למילואים, אך גם כדי להתכונן למשבר הבא שיגיע ולהיות מוכנות עם מרכז פיתוח נוסף בחו"ל. ההכרח לשמור על המשכיות עסקית דוחף חברות ישראליות להעביר את פעילותן אל מעבר לים.

4. כל משבר יוצר הזדמנויות

ובכל זאת, בתוך הכאוס, יש כמובן גם תקווה. המשבר מייצר לא מעט הזדמנויות עבור חברות בעלות איתנות כלכלית. חוזק זה מאפשר לאותן חברות לא רק לצלוח את המשבר, אלא גם להושיט יד לתמיכה כלכלית בחברות ישראליות קטנות יותר, הזקוקות לכך כדי להמשיך את פעולותיהן כסדרן. בעתות משבר, בעלי האמצעים חייבים להושיט יד מסייעת. לא מדובר רק על הישרדות אלא על שגשוג ביחד, על טיפוח חוסן ועל חדשנות מול מצוקה. ככל שהתעשייה מסתגלת למציאות החדשה, רוח זו של סולידריות והשקעה עשויה לסלול את הדרך לעתיד מזהיר יותר, הן לטכנולוגיה הישראלית והן לאומה כולה.